עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 9
02/01/2019 18:54
Daniel Osher
1. על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה:

a. מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונים?
המאמר מציג את ההבדלים שבין כישלון בתרבות המערב לתרבות המזרח. בעוד שבמזרח כישלון הוא בושה ומצריך התנצלות, במזרח הכישלון נחשב כמקור להתפתחות. כישלונות חשובים מאד לייצור- ניתן ללמוד מהם, לשפר בעזרתם את התהליכים הארגוניים ולתרום להצלחת הארגון. אם אין לחברה תיעוד של כישלונות שלה, אין תיעוד לנסיונות שלה להשתפר. אפשר לומר על החברה שהיא איננה לוקחת סיכונים דבר אשר עלול לעכב את התפתחותה. בדוגמה של טיוטה שהוזכרה במאמר, ניתנה לעובדים האפשרות לעצור את קו הייצור במידה ויש תקלה. גישה כזאת כלפי כישלון (תגמול עובדים אשר מזהים תקלות) יצרה חדשנות ארגונית על ידי העלאת רמת סיכון.

b. כיצד ואת מי מתגמלים בטויוטה על חדשנות?
בטויוטה שמים דגש על עבודות צוות ולכן התגמול הינו קולקטיבי, למרות שישנה גישה כי תגמול על חדשנות הינו אידיבידואלי. 
גישה זו של טויוטה יוצרת למעשה פתח לחדשנות ושיתוף ידע- כעת זהו אינטרס הכלל לשתף מידע ולהגיע להישגים יחד, מה שיוביל בסופו של דבר להעברת הידע, המקצועיות של כל עובד בפרט ובסופו של דבר כך כל הארגון ישתפר.



2. איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

התהליך החדשני שגרם לחברה להצליח הוא פיתוח חליפה מיוחדת עמידה לכביסה רגילה תוך שימוש
בבדים ותפירות מיוחדות. לחליפה הנ"ל יתרונות משמעותיים כגון: חסכון כלכלי לניקוי יבש וחיסכון בזמן ניקוי החליפה. המטרה היתה לחסוך את הניקוי יבש מבחינת עלות וזמן לכן יצרו מוצר שמשלב את שניהם.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

במודל סנפיר כריש אימוץ מוצר מתחיל עם מספר בליטות קטנות עד לאימוץ מלא שמקפיץ את התודעה ואת אימוץ המוצר. הבליטות הקטנות מייצג את אימוץ המוצר לפני שינויים קטנים שמפריעים ללקוח (כל מיני כשלונות בתהליך). לאחר שבעיות אלה מסתדרות, מתבצעת התאמה לדרישות הלקוח ואימוץ המוצר מזנק באופן משמעותי (גרף הזינוק דומה לסנפיר כריש – לא ליניארי).

0 תגובות
פוסט מספר 8
27/12/2018 17:19
Daniel Osher

1. תחזוקה

 

·   תחזוקה מתוכננת scheduled maintenance היא תחזוקה לפי כללים שנקבעו מראש, כדי למנוע תקלות.  המטרה העיקרית שלתחזוקה מתוכננת היא למנוע כשל בציוד לפני שהוא מתרחש בפועלתחזוקה זו כוללתתחזוקה מונעתתחזוקה הנעשית במרווחיזמן קבועים (למשל אחת לשנה) או לאחר רמת שימוש מסוימת (למשל פעולה במשך אלף שעות),ובה מוחלפים או משופצים חלקים במוצר, אף שהם עדיין מתפקדים (אך לפי הערכת היצרן ההסתברות להתקלקלותם גבוהה מדי( על מנת למנוע תקלות.

זה כולל בדיקות, התאמות, שירות קבוע וכיבוי מתוכנן.בדיקות תחזוקה סטנדרטיות מתוזמנות, זה יכול לעזור להגדיל את החיים של הנכסיםולהפחית את הצורך לתיקון חלקי

   תחזוקה תחזיתית predictive maintenance היא תחזוקה מבוססת תחזית אשר נועדה לסייע לקבוע את מצב הציוד בשירות על מנת להעריך מתי יש לבצע תחזוקה. גישה זו מבטיחה חיסכון בעלויות על תחזוקה מונעת או שגרתית מבוססת זמן, משום שמשימות מבוצעות רק כאשר מוצדקות. 

תחזוקה תחזיתית מתייחסת לכלל פעילות הארגון ולא רק למחשוב. במקביל, המושג על נגזרותיו, תקף גם לעולם המחשוב, באופן נרחב. זאת, קודם כל לגבי החומרה על מכלול מרכיביה אבל גם לעולם התוכנה והפיתוח, שבו מתייחסים לבאגים אפשרייםהמגמות העיקריות שרואים בנושא זה, כוללות כלי דיאגנוסטיקה חדשים וחכמים, התחזקות האנליטיקה, הסנסורים וה- -IoT ,היצע השירותים שמתרחב ועוד שורת מגמות, עליהן מרחיב התחקיר.

 

2.מערכת מורכבת משלבת מספר תהליכים מורכבים שמשתלבים ביחד לאותה מטרה.

דוגמא למערכת מורכבת היא התנור הביתי. לתנור יש מספר מצבים: חימום טורבו, חימום עליון, חימום תחתון, אוורור. ניתן לשנות את המעלות בהתאם למידת החום הרצויה. ניתן לשים טיימר לדעת את הזמן שהתנור עובד. ברוב התנורים ניתן לכוון את הטיימר לזמן עצירת התנור. 
מכונה זו יקרה יחסית ולכן נרצה לבצע עליה תחזוקות תחזיתיות מתאימות, כדי לשמר את המכשיר לשנים רבות. בכדי להשיג תחזיות מהימנות ויעילות בשמירה על התנור נשמור מידע על מגוון דגמים של תנורים, תקלות שהיו והטיפול בהן. את המידע הזה משווים מול מידע על המכונה הקיימת עליה נרצה לשמור, לפי הנתונים השוטפים שלה: מספר הפעלות המכונה, משך זמן של כל הפעלה, החום שהופעל, מצב החימום של התנור וכדומה. 
בעזרת ניתוח נכון של נתוני התנור הבייתי אל מול נתוני תנורים אחרים בשוק יהיה ניתן לבצע תחזוקה מייטבית ולשמר את המכונה ליותר שנים.
0 תגובות
תרגיל מספר 7
20/12/2018 10:24
Daniel Osher


1) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

בקהילות ידע נמצאים אנשי מקצוע מארגונים שונים, יועצים, מנהלי ידע ובעלי עניין אחרים המתעניינים בניהול ידע ובתחומים הקשורים אלו.

3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לפתור באמצעות קהילות הידע:
  1. קהילות הידע מאפשרות גם שיתוף של פריטי ידע. ובנוסף, גם קשר ושיתוף בין בעלי הידע.ע"י כך ניתן להביע דעות שונות ולבצע דיונים עם כל החברים ולקבל תובנות מועילות לארגון.
  2. קהילות הידע יכולות למנוע מצבים של כפילות עבודה וכתוצאה מכך לייעל את העבודה בארגון.
  3. בעזרת קהילות הידע ניתן לשמר ידע בארגון כך שיאפשר שיפורים בעבודת הארגון.
3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות הידע:
  1. התייצעות עם מומחים.
  2. קבלת מידע מהיר ואמין.
  3. יצירת חברויות חדשות עם אנשים בעלי אותו אינטרס ועניין.


2) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.


 

צרכים ארגוניים:

1.   יצירת מאגר תהליכים עסקיים בארגון.

2.  רשימת אנשי קשר בארגון.

3.   שימור ידע ארגוני ככלל, וידע פורשים בפרט


 

צרכים אישיים:

  1.  ניתוח התפתחות תהליךידע (בהקשר ספציפי) בארגון.

  2.  תיעוד שינויים שבוצעו בתחום מסויים (למשל, הוספתהפחתת תקציבים).

  3.  אחסון קבצים בהקשר מסויים.


3) אילו בעיות ארגוניות ניתןרצוי לפתור באמצעות קהילות הידע ואילו באמצעות הויקי?


בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות קהילות ידע הן בעיות הדורשות דיון, בעיות שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע של הבעיה הוא ייחודי .

לעמת זאת, בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות הויקי הן בעיות שאנו מחפשים הגדרות מסוימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור, בדר"כ בעיות אלו יהיו פחות מורכבות ויותר מוכרות שהתקיים עליהם דיון בעבר.

0 תגובות
תרגיל מספר 6
12/12/2018 21:02
Daniel Osher

תרגיל 6

1 .איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט?

חוק ה1-9-90 מדבר על התפלגות הפעילות האקטיבית ברשתות החברתיות כשלאחוז אחד בלב מיוחסת פעילות תוכן, לתשעה אחוזים הפעילות היא תגובתית ו90 אחוזים הם משתמשים פסיביים ברשת. כדי להגדיל את כמות המשתמשים הפעילים כדי להבין את המציאות ולדעת איך לתמרן אותה בעצמך. הקושי הגדול ביותר הוא להתמודד עם חוסר הרצון שקיים אצל העובד בהקשר לנושא.
בשביל לשפר את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע לארגון או לרשתות חברתיות צריך בהעלאת המוטיבציה בקרב העובדים וליצור בהם אמון שהדבר אכן תורם עבור הארגון ותורם עבורם ובכך יעלה הרצון שלהם לשתף את הקולגות שלהם במידע. אם לצורך העניין נקבע נוהל שעבור כל אינטרבל זמן כל הקבצים שעל המחשב שלהם יימחקו בעצם נגרום לכך שכל הקבצים האישיים של העובד יגובו ובכך העובד בעצם מאולץ בצורה עקיפה לתרום למאמץ הכלל ארגוני להעברת ידע. הוא תורם בכך שהוא מעביר את כל המידע שלו לגיבוי במערכות של הארגון.

2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?

הרשת הארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו על ידי כך שהיא תעודד שיתוף פעולה בין העובדים, שיתוף פעולה שהארגון "מאלץ" את העובדים שלו על ידי בונוסים קבוצתיים למשל, תעודד העברת הידע על ידי העובדים עצמם, תעניק סמכויות חדשות על ידי האצלת סמכויות והגברת אחריות על העובדים ויצירת שיתופי פעולה שלא קיימים בין עובדים שלא מכירים למשל בתוך הארגון.

0 תגובות
תרגיל מספר 5
05/12/2018 21:02
Daniel Osher

ניהול ידע פוסט 5

אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?

מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי החברה או הארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). החברה לפיתוח רובוטים למשל יכולה להציע את המשימה של פיתוח הקוד של תנועת הרובוט קדימה ואחורה לקהל הרחב, ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התשלום בין מספר מפתחים שוניםע"י כך החברה תחסוך כסף רב ותגיע לתוצאות טובות - למעשה החברה תנצל את חוכמת ההמונים.

עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו ? 

קיימות מספר שיטות לביצוע תחזית לגבי מוצר חדש בשוק. בחירת השיטה צריכה להיות תלויה במוצר אם הוא מוצר חדש לחלוטין שאינו קיים בשוק כלל, או מוצר מחודש (תחליף משודרג למוצר שקיים כבר בשוק). רוב המוצרים ה"חדשים" שיוצאים הם מוצרים משודרגים/תחליפים למוצרים קיימים , לכן הייתי משתמש בנתונים היסטוריים על מוצרים דומים/קודמים על מנת לבצע את התחזית על המוצר החדש אך אם היה מדובר במוצר חדש שעדיין לא קיים בשוק כלל הייתי משתמש במודל  Bass Diffusion
מודל המחשב את תחזית המוצר החדש על בסיס שלושה ערכים:
  • ערך המייצג את הלקוחות החלוצים שאוהבים לרכוש מוצרים חדשים.
  • ערך המייצג את לקוחות ה"עדר" אשר מגיעים אחרי הלקוחות החלוצים.
  • פוטנציאל השוק של המוצר החדש.



 הסיכונים במימון סטארט-אפ בשיטה של מימון המונים

ראשית, בסטארט-אפ יש לא מעט סיכונים. בדרך כלל סטארט-אפ נולד מתוך ראייה של אדם עם חזון אשר רוצה לייצר מוצר חדש או משודרג בעולם שעדיין לא קיים. אף אחד לא מבטיח לאותו אדם או חברת סטאט-אפ כי הרעיון שלהם טוב וייתכן כי הם יכשלו.
כאשר נשתמש בהמון על מנת לממן סטארט-אפ, נתחשב בכמה שיטות מרכזיות:
  • תרומה – בקשה מהציבור לתרום עבור צורך מסוים.
  • רכישת חלק מהחברה למניות.
  • הלוואה – ההמונים משתמשים בה כמעין בנק.
  • תמורה כלשהי לתורמים (כמו למשל שירות אשר יסופק בעתיד וכו')
  • רכישה מוקדמת של המוצר.


הסיכונים הקיימים הם:
1. הכספים שנוכל לגייס לא תואמים במדוייק את הצרכים במציאות - קשה להאמוד את ההוצאות.
2. ייתכן והחברה תפשוט רגל ולא תוכל להחזיר את הכסף למשקיעים - בסטאט-אפ יש סיכון גדול.
3. חשיפת הרעיון והידע בשלב מוקדם חושפת את הרעיון בשלב מוקדם יחסית והוא עשוי להיות מועתק על ידי חברה אחרת שתפתח את הרעיון מהר יותר.

0 תגובות
פוסט מספר 4
29/11/2018 22:45
Daniel Osher

המשכיות ידע

כיוםניהול ידע ביעילות גבוהה, גורם לאחד היתרונות התחרותיים המשמעותיים שיכול להיות לארגון על שאר השוק. ניהול המשכיות הידע תורם לתהליכים המתנהלים באופן שוטף בארגון.

.בעיה ידועה של המשכיות ידע היא עניין החפיפה לשימור הידע הקיים במאגר

 

הספר

Continuity management: preserving corporate knowledge and productivity when employees leave

 .עוסק בעיקר בניהול ושימור הידע לאחר עזיבת עובדים

.בעיה זו ידועה כאחת הבעיות המרכזיות בשימור הידע בארגונים

הצורך בהקפדה על שימור ההמשכיות נובע בעיקר עקב כמות גדולה מאוד שלאנשים העוזבים את הארגון מכמה סיבות: תחלופה שנתית גבוהה של עובדים בארגונים השונים, תהליכי שינוי (בעיקר צמצומים) לא ליניאריים בארגונים, עקב שינויים כלכליים,פרישה מהותית של דור ה baby boom  , היעזרות ביועצים / קבלני משנה / Outsourcing ומגוון נוסף של סוגי עובדים ,  וחילופי תפקידים יותר תדירים בארגונים, עקבשינויים ארגוניים ולא רק.

גורם נוסף לצורך בשימור ההמשכיות הוא חשיבותו של הידע להצלחת העובדיםבתפקידם. 


 הספר מציע לא לנהל את כל הידע, אלא להתרכז בידע התפעולי. חמישה גורמים הם שהופכים את ניהולההמשכיות לישימה: התוכן, ההקשר, הפורמט, הערך המוסף, ומקבלי הידע.

ומעבר לכך, גם אם לא כל הידע עובר, חשיבות הידעהתפעולי כה גבוהה, שכל חלק שיעבור, הנו בעל ערך וכדאי.

עפ"י הספר ניהול ההמשכיות אינהתכנית או פרוייקט. הם מתייחסים אליה כדרך ניהול חדשה.

כדי להניע את הפעילות הארגונית להמשכיות יש ראשיתלהבין את העקרונות המנחים העומדים בבסיס ניהול ההמשכיות:

א.       ניתן לנהל המשכיות בכל ארגון, בכל רמה ארגונית,ובכל כמות רצויה של עובדים.

ב.       כל רמה של ניהול המשכיות עדיפה על אי ניהולהבכלל. ככל שמרבים- עדיף.

ג.        יש להתאים את ניהול ההמשכיות לכל סוג תפקיד.

ד.       התהליך המוקם צריך להיות קל להבנה וקל ליישום.

ה.       תהליך  ניהול ההמשכיות אמור לתגמל אתהוותיקים (המתעדים את הידע) והן את מחליפיהם.

ו.        ניתן לממש את ניהול ההמשכיות ברמות טכנולוגיותשונות.

 בנוסף, יש להכיר בקשיים הצפויים: אי הכרה בבעיה, אי הכרה בקיום פתרון, עומס וחוסר זמן לנושא, חוסר במשאבים וכדאיות אישית.

כמו כן, יש להכיר באופן הטיפול בקשיים אלו.


כדי להניע את הפעילות נדרש:

א.       לבצע מבדק להערכת מצב המשכיות הידע הקיימתבארגון והתפקידים בהם נדרשת.

ב.       להגדיר מטרות ותיחום לפעילות (עבור אלו בעליתפקידים תנוהל ההמשכיות); לשכנע עסקית בכדאיות (על בסיס המבדק לעיל) ולייצר תמיכהניהולית.

ג.        לקבוע אחראי ברמה הארגונית לקידום ומימוש ניהולההמשכיות.

 

לפני תחילת הרצת הפעילות יש לבנות בכל ארגון את התשתית המתודולוגית והטכנולוגית המותאמתלו.

מומלץ, לאחר הקמת תשתית להתחיל בפיילוט, ורקבהמשך להרחיב.

 

בכל תפקיד וקבוצה בה מחליטים לנהל את ההמשכיות,יש לבצע את הפעילויות הבאות (לאחר הקמת התשתית):

א.       קיום יום אוריינטציה לעובדים בתפקיד, המסביר אתהצורך והשיטה.

ב.       עדכון הפרופיל בעיתים קבועים מראש, אחת לתקופה.

ג.      קיום מפגשים רבעוניים ( מפגשי PEAK)לצוותים קטנים של עובדים באותו תפקיד בו הם דנים בנושאים, ידע והתלבטויות שעלולאחרונה.

 

באשר לעובדים חדשים, גם הם אמורים לעשות שימוש בידע, אךאמורים תוך שכך להביא גם ידע רענן, ותפיסות עבודה רעננות. בהתאם, מוגדר תפקידם אלמול הפרופיל וגם הם צריכים לבצע מספר פעולות מוגדרות.


לסיכום, כדאי לנהל את ההמשכיות מכיוון שמעבר למניעת החסר בידע, ניהול ההמשכיות בעל יתרונות רבים, ביניהם: מקצר זמן קליטת עובדים חדשים, משפר את דרך הדרכתם, משפר קבלת החלטות של עובדים חדשים וותיקים, משמר את הזיכרון הארגוני ורשתות הידע, מסייע לעובד להתמקד במרכיבים הקריטיים של עבודתו ומגדיל בזכות כל אלו את ביצועי הארגון ויתרונו התחרותי-עסקי.



מקור:
Continuity management: preserving corporate knowledge and productivity when employees leave

https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=5c-qTkU-OmkC&oi=fnd&pg=PR7&dq=Continuity+Management:+Preserving+Corporate+Knowledge+and+Productivity+When+Employees+Leave&ots=G5Mm9L3Z6-&sig=yno2K_HYZf78d6wo99E4L_u8tOA&redir_esc=y#v=onepage&q=Continuity%20Management%3A%20Preserving%20Corporate%20Knowledge%20and%20Productivity%20When%20Employees%20Leave&f=false


0 תגובות
פוסט מספר 3
17/11/2018 17:22
Daniel Osher
            1.כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR, באנגלית Optical Character Recognition, הוא זיהוי תווים אופטי. היא טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממחושב. טכנלוגיית הOCR מסייעת לטיפול בדואר נכנס מודפס על ידי כך שהיא שומרת מסמכים שמורים ברי-חיפוש שמורים בפורמט מאושר ISO לאירכוב ושימור מסמכים לפרקי זמן ממושכים. בנוסף לכך, בתנאי שלא הושמד, מאפייני הקובץ הדיגטלי כוללים את מיקום מסמך הנייר המקורי.

           2.מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?

זרימת עבודה הוא תהליך של העברת מסמכים בצורה אוטומטית וזורמת ברצף פעיל של פעולות וכך מנקודות מבט של עלות וזמן, ניתן לייעל כל תהליך. מסמכים דיגיטלים שעברו את התהליך הזה, מקצרים את זמן החיפוש והשליפה של הנתונים ולכן ניתן לשתף ולסדר את המסמכים מבלי להעביר את מיקומם בצורה פיזית. כך למעשה,ניתן לחסוך במשאבים, זמן וכסף.

          3.החשיבות של הגירת תכנים  

תהליך הגירת תכנים הוא במילים פשוטות תהליך העברת תכנים ממערכת קיימת למערכת חדשה אשר מחליפה אותה כך שתוך כדי המעבר יהיה ניתן להסתמך על נתוני עבר ובכך לאפשר עבודה רציפה של הארגון.. קיימת חשיבות גדולה מאוד לידע הקיים בארגון(לפני ביצוע המעבר) מאחר והוא הבסיס ללמידה מטעויות, שימור הצלחות והפקת לקחים לטובת ייעול התהליכים העתידיים.
חשיבות הגירת התכנים נובעת ישירות מחשיבות הידע הארגוני ולכן יש לוודא דיוק מירבי, מזעור טעויות והעברה מלאה ללא חוסרים באופו מסודר, כך שניתן יהיה להתמצא בקלות במערכת החדשה.

       4.בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. 

         a .האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?

לעניות דעתי, צריך לשמור את כל המייל ולא רק את התצרופות כי קיים מצב שבתצרופות יש מידע חסר. בכדי להבין את התמונה המלאה, שמירת המייל כולו היא הכרחית.

        b .מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

שמירת הנתונים במערכת הוא תהליך קריטי לארגון, מאחר וכל הידע בו תלוי בכך. חשוב שבתהליך זה לא יושמטו נתונים, לא יווצרו כפילויות של נתונים ושלאחר התהליך תיתכן שליפה מהירה בהתאם ומתן הרשאות מתאימות ולכן האנשים המתאימים לשמירת המייל במערכת הם אנשי הידע של הארגון.
0 תגובות
פוסט מספר 2
11/11/2018 13:34
Daniel Osher
                                           בעיות בהפקת הלקחים בצה"ל

בכל העולם ידוע, כי צבא הגנה לישראל הוא בין הצבאות החזקים שיש(מאוד מרשים בעיקר בהתחשב ביחס לכמות האוכלוסייה במדינה).
בצבא עובדים על שיווק ומיתוג ברשתות החברתיות הן כדי להראות לעולם מצד אחד את הדגש אותו שם הצבא על אנושיות ומצד שני את השאיפה למצוינות, במילים אחרות - כל פרסום על פעילות לקויה/כושלת בצבא תגרום באופן ישיר לנפילת המוניטין הצה"לי.
מצוינות היא לרוב עניין סובייקטיבי, אך לא ניתן להתווכח עם העובדה כי על מנת להגיע למצוינות, יש צורך להשתפר באופן תמידי.
שיפור לא קורה בעצמו, אלא קורה ע"י למידה. למידה היא אפקטיבית בעיקר בעיקר אחרי שמשמרים/מתקנים דברים שנעשו/לא נעשו או לחילופין לא נעשו בצורה נכונה, אם נקרא לילד בשמו זהו תהליך הנקרא "תחקור".
במפגש הרביעי למדנו על "הפקת לקחים בארגונים גדולים" חוקי תהליך התחקור והמבנה שלו. המטרה העיקרית של התחקור היא ללמוד מהתוצאות ולא בהכרח לחפש אשמים כמו בתהליך של חקירה. בסוף כל תחקיר ישנן מסקנות והמלצות ולאחר מכן התחקיר נשמר במאגרי המידע הארגוניים.
אסון צאלים הוא אחת הדוגמאות המפורסמות לבעיה של צה"ל בתהליך הפקת הלקחים. קל מאוד לראות את מוהבהקות דוגמא זו מעצם שמו האמיתי של האסון - אסון צאלים א' ואסון צאלים ב'. במילים אחרות, לקח אפילו לא היה קרוב להילקח לאחר אסון צאלים א'.
כמו צמד המקרים הללו, קיימים מקרים דומים נוספים כפי שמסופר בדו"ח מבקר המדינה.
בעיית הפקת הלקחים בצה"ל נובעת משלל סיבות כמו שתחקירים אינם מפורסמים לאחר התרחשות המקרה ובהתאם אינם נשמרים במאגרי המידע על מנת לשמש כדוגמא וכאירוע ללמוד ממנו.
בתנאי שמתחקרים אך ורק פעילויות חיוניות ובעלות ערך,תחקור הוא אחד הכלים הקריטיים לשיפור ביצוע תהליכים חוזרים ותהליכים דומים.
הן מטעויות והן מהצלחות שקרו לארגון בעבר ניתן רק ללמוד ולעזור לתהליכים הבאים להשתפר ובכך לעזור לקרב את הארגון למצוינות.
בשנת 2015 יצא חוק חדש הנקרא "נוהל פרסום תחקירים לטובת למידה". נוהל פרסום התחקירים נוצר על מנת שכלל החיילים בצה"ל יוכלו לקרוא אותם, ללמוד מהם ולהטמיע את המסקנות וההמלצות הכתובות בתחקירים השונים.
חשוב לציין כי ייתרון גדול קיים בכך שהתחקירים המפורסמים הם בעלי חיסיון ואף אחד הקשור בתחקיר זה, לא אמור לפחד מהכתמת שמו הטוב - דבר האמור לגרום לאחראיים להגברת המוטיבציה לתחקר ולפרסם את התחקירים.
בשנת 2016, נקבעו כללי דיווח מסודרים ואחידים לטובת הזנת תחקירים.
נוהל פרסום התחקירים גורם לכך שתחקירים יבוצעו ויפורסמו בתכיפות גבוהה יותר וכיוצא מכך, צה"ל משקיע המון משאבים בשביל לחסוך טעויות ואסונות מטעויות שקרו בעבר.
את התוצאות נוכל לראות רק לטווח הארוך ולכן כרגע לא נשאר לעשות הרבה חוץ מלקוות שאכן ההשקעה תשתלם וטעויות שקרו יותר לא יחזרו על עצמן.

דילמת מפעלי מתקן

במפעל הכימי קרה מקרה בו הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה כי הריאקטור על גדותיו והחומר נשפך החוצה.
בתחקיר שנעשה התברר כי גלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק וכתוצאה מכך התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה שהוביל לשפיכת החומר החוצה.
המפעילים הסבירו כי בלילה הקודם, היו הרבה התראות שווא ולכן החליטו לנתק את הגלאי על מנת שיוכלו להמשיך בעבודתם ללא הפרעה.
עכשיו, נשאלת השאלה: האם להעניש את המפעילים?
לעניות דעתי, עונש כאן הוא הכרחי לחלוטין, אבל עונשים יש מסוגים שונים. המטרה ההתחלתית של התחקיר הוא להתייעל ולא לחפש אשמים כמו בחקירה. במקרה זה הכתובת הייתה על הקיר והמפעילים הם האשמים.
בהתאם לכך, העונש שבעיניי אמורים המפעילים לקבל הוא עונש שיגרום לכך שגם העובדים העתידיים במפעל יכירו את הסיפור וידעו להמנע מטעויות מהסגנון .

0 תגובות
פוסט מספר 1
07/11/2018 17:14
Daniel Osher
             שאלת המגייס - האם חשבון הלינקדאין שייך למגייס העובד בחברה או שמא, שייך לחברה עצמה  ?

זוהי שאלה שעם התפתחות הרשתות החברתיות התחילה לעורר תהייה רבה בקרב אנשים רבים בתעשייה.
הלינקדין ידוע כפלפטפורה שימושית בכדי לגייס כוח אדם איכותי או מהצד השני - צד העובד, למצוא עבודה המתאימה לכישורים הספציפיים של העובד בצורה הטובה ביותר.
שימוש בפרופיל הלינקדאין נעשה בצורה אינדיבידואלית לחלוטין, כלומר, כמובן שישנם מדריכים והסברים כיצד למקסם את יכולות הפלטפורמה עבור הצרכים של המשתמש אך בסופו של דבר, אך ורק המשתמש ייבחר כיצד להשתמש בו. מכאן נגזר באופן ישיר כי חשבון המגייס בין אם הוא "פורה" או לא, הוא אך ורק בבעלותו ולאף אחד אין זכות לטעון אחרת.
עבור חברה המעסיקה מגייס אשר רוצה לעזוב את מקום עבודתו, להחליט כי חשבון הלינקדאין של המגייס הוא רכושה הוא לא רק שלא מעשה נכון(בלשון המעטה) הוא אפילו, לעניות דעתי, דיי טיפשי.
קיימות לכך כמה סיבות:
1. הפרופיל הוא אישי - אף אדם לא ירצה להוסיף לקשרים הקיימים שלו פרופיל אשר בעליו מתחלפים מתקופה לתקופה.
2. מעבר לקשרי העבודה המשמשים את המגייס, קיימים בחשבון הלינקדאין שלו קשרים בעלי קשר אישי, אשר לחברה אין אינטרס כלפי הקשרים האישיים כלל ואם אינני טועה.
3. "קניין רוחני" - מושג משפטי כללי לזכויות הקשורות ליצירת רוח האדם בטובין ובמשאבים שאינם מוחשיים. בעזרת פרופיל הלינקדאין המגייס עלול לצבור מוניטין רב באין אם זה בתור מגייס או כאישיות ברשת החברתית. לשום חברה/ארגון אין זכות על כך למעט מקרה ספציפי בו בין הצדדים היה סיכום המעוגן ע"י חוזרה מראש.
4. עבור המגייס, הפרופיל שלו בלינקדאין הינו כלי חשוב, איך ברור כי אינו היחידי. קיימות שיטות רבות להצליח לגייס את העובדים הטובים ביותר בתעשייה ולכן גם אם החברה אכן תקבל את החשבון ייתכן מצב כי הערך שלו עבורה לא יהיה גבוה.
5. במידה ואכן מקרה בו חברה דורשת מעוזביה את חשבונם הפרטי בלינקדאין יתפרסם, ייתכן כי ייגרם לחברה נזק בכך שעובדים חדשים אשר ישמעו על המקרה לא יהיו מוכנים לעבוד בה.

לסיכום, בעיניי השקעה של חברה בעובדיה היא הכרחית על מנת שיוכלו לקדם את עצמם ולפתח את היכולות שלהם ובסופו של דבר למקסם את הערך של עבודתם וכל עוד העובד הינו עובד שלה זה מחובתה, אך באותה נשימה לא הופך את התוצרים והכלים שרכש לעצמו לרכושה.
 

אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש ארצה לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

לאחר השיעור השלישי נחשפתי לאפשרויות רבות של אפליקציות חדשות אשר נראו שימושיות מאוד בעיניי. לצערי, נכון להיום אינני רואה צורך בשימוש באף אחת מהן מאחר והאפלקציות והאתרים בהם אני כבר משתמש עונים על צרכיי. עם זאת,ה"Linkedin" וא כלי בו אני משתמש במשך תקופה של מספר חודשים על מנת למצוא משרת סטודנט ולהכיר בצורה טובה יותר את התעשייה.
הבנתי כי ככל שיש לי יותר חיבורים כך הפרופיל שלי יהיה מקושר יותר ואכן יעזור לי להגיע למטרותיי.
0 תגובות